טרק סוף הנגב

ניפגש עם רכב ההסעה בשעה 5:00 בחניון מלון מנדרין ת"א (נקודה מדוייקת תימסר בקבוצת הווטסאפ), ונצא לנסיעה אל הר הנגב לחקור את המדבר!

נגיע אל תחנת הדלק עבדת, נעמיס את ציוד הלילה על רכב הלוגיסטיקה שלנו,ונתחיל ללכת על רמת עבדת, לאורך שביל ישראל ושביל הר הנגב. נבקר בעין עקב עליון בראש נחל עקב, ונמשיך עד עין שביב ועין זיק- נווה מדבר מטריף, ג'ונגל של ממש בלב השממה!

עם ערב נגיע לחניון הלילה בראש מעלה הנחש הצמא, באמצע שום מקום. ננוח לצד המדורה לאחר ארוחת ערב טובה, שצוות הלוגיסטיקה יארגן עבורנו.

היום השני לטרק יכניס אותנו אל השבילים הנידחים והמאתגרים ביותר בנגב. אחרי ארוחת בוקר והתארגנות, נרד מרכס נפחה אל בקעת צין המזרחית, דרך מעלה הנחש הצמא. בדרך נעצור כמובן במנהרות החצובות המסתוריות שבראש המעלה- מאגורות הנחש הצמא.
כשנגיע לבסיס בקעת צין נבקר בעין שרב, נביעה קטנטנה מוקפת עצי דקל- גן עדן מדברי!

נמשיך במעלה שרב בחזרה לגובה, רק כדי לצלול שוב אל נחל חווה. נחל יפהפה, שבסופו נקיק ומפל יבש מהיפים בכל הנגב!

עם אור אחרון נגיע לחניון הלילה הבא, בראש נחל חווה, בו נוכל להנות ממנוחה טובה וארוחה מדברית נוספת.

השכם בבוקר נצא לטייל בחלקו העליון ביותר של נחלי חווה ומחמל, שייקחו אותנו עד לשפת מכתש רמון. מסלול יפהפה ולא מוכר, שכולל מספר הפתעות ארכיאולוגיות וגיאולוגיות לאורכו.
לקראת הצהריים נגיע לראש מעלה מחמל ממנו יפתח לפנינו נופו של מכתש רמון מזווית מאוד לא שגרתית, ונראה את הר ארדון האימתני עליו נטפס מחר…
נרד בשביל הרחב שנחצב בהר לטובת קו צינור הנפט אילת-אשקלון אל תוך מכתש רמון. נמשיך עוד קצת בתוך המכתש עד שנגיע אל חניון הלילה הר ארדון, בו נתמקם ללילה אחרון.

יום אחרון קצר ואתגרי לפנינו!
נצא לטיפוס מוקדם אל ראש הר ארדון, מעין מובלעת של שולי מכתש רמון שיוצרת את צורת הלב האופיינית של רמון. הטיפוס מאתגר למדי, אך מגלה נופי בריאה של ממש.
נגלה מאובנים בני עשרות מיליוני שנים, המספרים את סיפורו של מכתש רמון, ושל הנגב כולו. בשעות הצהריים נגיע לנקודות תצפית על שפת המכתש, מהן נוף מרשים של 3600. עם הראות תהיה טובה נוכל לראות את המסלול הארוך שעברנו כדי להגיע עד הלום.

אחר הצהריים נתחיל לרדת אל בסיס המכתש, דרך שביל-לא-שביל, ונגיע עד לחניון בו תחכה לנו הסעה שתיקח אותנו בחזרה למרכז. ננשום את המדבר בפעם האחרונה, ניפרד מהמדבר והחברים איתם צעדנו, עד לפעם הבאה!